החלטה בתיק ת"א 49204-08-10

לפני בקשה לסילוק על הסף מחמת התיישנות.

רקע כללי מוסכם-

1.            ביום 17/2/2003 התרחש אירוע תקיפה (להלן: " האירוע"), במהלכו פגע הנתבע בתיק זה, מר יניב ברכה (להלן: " הנתבע") באחר פלוני (להלן: " הנפגע") במקום עבודתם המשותף.

2.            היות והאירוע התרחש במסגרת העבודה - הוא הוכר כתאונת עבודה והנפגע קיבל תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: " המל"ל"), בסך של כ-90,000 ש"ח.

3.            ראשיתם של ההליכים בין הצדדים בתובענה קודמת שהוגשה על ידי המל"ל כנגד הנתבע, ביום 14/12/2008 (ת.א. 7670-12-08, להלן: " התביעה הראשונה"). המדובר היה בתביעת שיבוב בה דרש המל"ל שהנתבע ישיב לו את התקבולים שקיבל הנפגע מהמל"ל.

4.            התביעה הראשונה נמחקה מחמת חוסר מעש ביום 9/8/2010, לאחר קצת פחות משנתיים ימים, הואיל ולא בוצעה מסירה של כתב התביעה לידי הנתבע.

5.            התובענה הנוכחית הוגשה מטעם המל"ל בתאריך 29/8/2010, שבע שנים וחצי לאחר האירוע ועשרים יום לאחר שנמחקה התביעה הראשונה. עסקינן בתביעה בעילת שיבוב זהה.

טענות הצדדים -

6.            המחלוקת נסובה סביב פרשנותו ויישומו של סעיף 15 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: " החוק"), אשר הוראותיו כדלקמן:

"הוגשה תובענה לפני בית משפט ... והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה."

7.            נקל אם כך להבין מהן עמדות הצדדים.

8.            כיון שבין מועד האירוע לבין מועד הגשת התביעה הנוכחית עברו שבע שנים וחצי, דינה להדחות מפאת התיישנות, אלא אם לא נמנה את התקופה שבין הגשת התביעה הראשונה ועד מחיקתה (להלן: " תקופת התביעה הראשונה"), אשר ארכה כמעט שנתיים.

9.            לשיטת המל"ל יש להפחית מתקופת ההתיישנות לגבי תביעה זו את תקופת התביעה הראשונה - ולכן הנוכחית לא התיישנה.

10.        לשיטת הנתבע, אין להפחית את תקופת התביעה הראשונה, שכן לא מתקיימים המבחנים שהותוו בפסיקה המאפשרים את ניכוי תקופת התביעה הראשונה.

דיון והכרעה-

11.        לאחר ששקלתי את טענות הצדדים - אני בדעה שיש לדחות את הבקשה­ לסילוק על הסף מחמת ההתיישנות, דהיינו - שהתביעה דכאן לא התיישנה, וזאת מהטעמים שאפרט להלן.

המסגרת הנורמטיבית -

12.        אזכיר כי הוראות סעיף 15 לחוק מתייחסות למצב בו התביעה הראשונה -

" נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה".